
ללא סימנים מקדימים
אוסף של סיפורי הפתעה ומתח

פתגם יידי עממי אומר: האדם מתכנן ואילו אלוהים צוחק.
וזה כמו נאמר על כל אחד מגיבורי ספר זה
.
קבלן שיפוצים חושף תגלית מדעית מרעישה שמזעזעת את שגרת חייו. בעקבותיה הוא מלמד אותנו מהו סדר העדיפות הנכון לחיים
.
מנטורים בלתי צפויים עוזרים לפקיד נחבא אל הכלים להתגבר על משבר. דוגמא ליכולת הבלתי נדלית של האדם למצוא סיוע בעת צרה
.
בן צעיר מתקשה להתמודד עם הפריחה המאוחרת של אימו האלמנה. משל לדעותינו כצעירים על הורינו המזדקנים, ולאן הדעות המוקדמות לוקחות אותנו
.
יוצא צבא נתקף בחוויות עבר קשות ברגעים הנעימים ביותר, ללמדנו שטראומות העבר נמצאות מתחת לפני השטח ואורבות תמיד להזדמנות לפרוץ החוצה
.
לפעמים, הפעולה התמימה ביותר מובילה לשרשרת של אירועים בלתי צפויים, כפי שלמדו על בשרם בני זוג מופתעים כשאיש שרות הביטחון דופק בוקר אחד על דלת ביתם
.
כשהצטרף למועדון הצילום המקומי, הצלם המתחיל לא תיאר לעצמו שיטולטל רגשית בעקבות תמונה אחת שצילם במהלך סדנת צילום אורבני
.
אלה וכל שאר הדמויות בספר זה, חיות חיים רגילים למדי, עד שיום אחד הן מוצאות את עצמן עומדות בפני תפניות מפתיעות, ההופכות את שגרת חייהן על פיה ומאלצות אותן להתמודד, כל אחת בדרכה שלה.
מומלץ להתחיל בקריאת סיפור רק אם יש זמן לסיימו

רונן עמד להעביר את התמונה ואז נעצר. הוא הביט בתמונה שוב. בקצהׇ, עם הגב למצלמה , כשחלק מהכתף כבר מחוץ לתמונה, הוא ראה אישה יושבת אל השולחן קשובה לגבר שמולה. השמלה מוכרת לו, חשב, כך גם התסרוקת, קוקו בלוף. גם תנוחת הגוף לא זרה לו. רטט של חשש עבר בו. יכול להיות שזאת מירי? אשתו? הוא הגדיל את התמונה. האור בקצהָ היה כהה למדי. גם חדות התמונה באזור הזה לא הייתה משהו. קשה לדעת. מהזווית הזו האישה יכולה להיות כל אחת. מה פתאום שזו תהיה אשתו.
זה קרה כשמיין את התמונות שצילם במסגרת סדנת צילומי הרחוב של מועדון הצילום, כשרונן ראה לפתע באחת התמונות את אשתו יושבת עם גבר בבית הקפה. האם זו הייתה היא? ואם כן, מה יעשה עכשיו?
"החלטתי לארגן לעצמי תקלה, כזו שתשאיר אותי בריא לחלוטין, למעט היכולת לירות באקדח. החלטתי לחתוך לעצמי את אצבע ההדק," אמר בן.
"אתה? בעצמך?" פערתי את פי בהפתעה.
"בוודאי, בעצמי. הרי לא יכולתי לתת את התפקיד לאף אחד, הוא היה עלול לספר שזו הייתה תאונה מזויפת. ידעתי שליפנים יש מנהג לחתוך לעצמם את הזרת כאות נאמנות. אם הם יכולים, אז לחתוך את אצבע ההדק לא צריך להיות הרבה יותר קשה, ובכלל, הייתי על סף ייאוש ולא ראיתי אפשרויות אחרות."


"מי אתה?" חקרתי בחשד.
"זה לא ייקח הרבה זמן," התעלם האיש, "רק כמה שאלות." הוא דיבר בשקט ובנימוס. בחנתי אותו בעיון. הוא היה לבוש בבגדים נאים ונראה כמו צעיר תל אביבי טיפוסי.
"אבל מי אתה? אנחנו מכירים מהיכן שהוא?"
"שמי דורון, ואני משירות הביטחון הכללי."
שירות הביטחון הכללי? לרגע לא עיכלתי את השם. מה זה? יש שירות כזה? ואז קלטתי. הוא מתכוון לשב"כ. מה לי ולשב"כ? אולי מדובר בגיוס לשב"כ? האפשרות הזו הורידה מעט את מפלס החשדנות שלי, אבל עדיין חששתי שעובדים עליי. "אפשר לראות איזו תעודה?"
הוא חייך ושלף ארנק, הוציא מתוכו כרטיס פלסטי והניף אותו לעברי.
בני בסך כל קנה מצלמה לקראת טיול הספארי ושילם עבורה בכרטיס אשראי. מעשה של יום ביומו. אז למה שרות הביטחון הכללי נכנס לתמונה? ולאן כל זה הוביל?
:קישורים